בימים אלו של קורונה, עיתון אצבעוני מציע דיוור בחינם, הכולל סיפורים, כתבות, דפי פעילות ועוד. הדיוור נעשה פעמיים בשבוע ומותאם לילדים מגיל 3 ועד גיל 13. בכל דיוור, הילדות והילדים מקבלים אתגרי חשיבה הכוללים תשבצים, תפזורות, חידות, קטעי קריאה ועוד אתגרים לגילאים השונים. דפי הפעילות נשלחים באופן דיגיטלי, ומשלבים את מגוון העיתונים של מותג הילדים הוותיק והאהוב בישראל, כולל עיתון צב צב לילדי הגן, עיתון דובון לילדי כיתה א’ המעודד את הילדים שלומדים לקרוא, עיתון משבצת, המיועד לילדי כיתות ג’ ומעלה, ומגזין אצבעוני, לילדים בכיתות ב’-ה’.

רמי שיר – איש חינוך ועורך אצבעוני, נותן כמה הצעות לגיוס הילדים לקריאה ופעילות:

  קוראים ביחד

הזמינו את הילדים לקרוא ביחד ואל תהססו לשבת גם עם ילדים בוגרים יותר. מחקרים מראים, שכאשר מקריאים לילדים ומצביעים על הטקסט, הילדים גם קוראים בפועל, וגם מפתחים מיומנויות של הקשבה. מדובר במיומנויות של הבנת הנקרא והבנת הנשמע.

מתחילים בקטן

החלו את הקריאה עם טקסטים קצרים כמו בדיחות, כתבות קצרות, סיפורים ואגדות של עמוד אחד, שכן בעיניים של ילדים רבים, עמוד אחד של טקסט הוא כמו רומן של 200 עמוד עבורכם.

  חומר קריאה זמין

 הניחו על שולחן הקריאה מבחר מגוון של טקסטים לבחירה כמו ספרי מתח, רומנים, קומיקס, ספרי בדיחות, עיתוני ילדים. חשוב לעודד את הילדים להתגבר על מחסום הקריאה בשלב הראשון, כשלאחר מכן ננסה לעודד אותם לעצב טעם אישי, ז’אנרים אהובים ומעבר לספרות טובה.

צרו זמן קריאה קבוע

 הקדישו זמן קבוע לקריאה משותפת על ידי בחירת יום ושעה קבועים, בה הילדים יודעים שאתם מקדישים את כל הזמן שלכם עבורם דרך קריאה. זכרו כי ילדים רוצים להיות עם ההורים. אתם עשויים לגלות שגם אם הילד שלכם מתנגד לפעילות הקריאה, אחרי שתסיימו פרק בספר, הוא ירצה שתמשיכו לקרוא את הפרק הבא.

דיוור אצבעוני חינם פעמיים בשבוע, בלינק המצורף: עיתון אצבעוני

העיתון אצבעוני נוסד בשנת 1952 ע”י העיתונאי והסופר מיכאל שיר והפסלת שושנה שיר. העותק הראשון הודפס ללא מספר סידורי, שכן העורך לא שיער כי ייצאו גליונות נוספים לאור.

לרגל 67 שנים לפועלו (בעריכת בנו של המייסד, רמי שיר), החליט העורך, בשיתוף יו”ר אגודת המאיירים, להקים את הסיפורים הנושנים לתחייה ולהעניק להם פרשנות רעננה על ידי מיטב המאיירים בישראל. התוצאה קובצה לתערוכה, המשתפת מאיירים מכל הגילאים (הצעירה ביותר בת 19 והמבוגרת, הני שקולניק – בת 100), שקיבלו סיפורים מתקופות שונות של העיתון ואיירו סיפור או איור של פעם.​