מאת נעמה אלפסי

התפיסה הרווחת כיום של האדם במרכז פוגעת במערכות יחסים ובזוגיות כי קשה לנו יותר להיות למען האחר. רוב האנשים היום רוצים להתחתן עם עצמם – כדי לקבל בדיוק את מה שהם רוצים וצריכים, אבל זוגיות אמיתית זה לתת ולהבין את הצרכים של האחר.

גם משבר הקורונה מעורר קשיים חדשים. שהייה ממושכת בבית סגור ביחד, הלחץ הכלכלי ובכלל המצב החדש מעלה אתגרים חדשים. יש לקחת בחשבון שכל אחד חווה משברים בצורה אחרת. חשוב לשים לב שכל צד יהיה עסוק בלחשוב ולדאוג שלצד השני יהיה טוב: לברר ולשאול שאלות, בלי שיפוטיות, עם המון הקשבה.

איך מפסיקים מריבות שחוזרות על עצמן

ישנם בני זוג ששנים על גבי שנים רבים את אותה מריבה, מתוך תחושה שבן הזוג חייב להשתנות ואחד הצדדים הוא ה”קורבן” בסיפור. הקורבנות כי היא כלי נשק חזק בזוגיות, בתוך המאבק של בני הזוג. הצד המסכן תמיד צודק והצד השני חייב להשתנות.

מוסיפים שמן למדורה

שיפוטיות, ביקורתיות, האשמות הדדיות, צד אחד שמנמיך/מגמד צד אחר – חייבים בזוגיות ללמוד להוריד את כלי הנשק כדי להתקדם.

דינמיקה לא מודעת

מה שאני אומרת כלפי חוץ לא קובע. מה שקובע זה מה שאני מרגישה ביחס לאותו אדם מבפנים (המחשבות שלי על אותו אדם). רק הורדת השיפוטיות תיקח אותנו לזוגיות טובה.

היכולת לאהוב נמצאת לגמרי בשליטתנו

אנחנו יכולים להתחבר ולטפח את האהבה שבנו – זה בידיים שלנו.

אהבה של זוגיות זה לתת ולא לקבל

לאהוב מישהו אחר ולרצות לתת לו, לדאוג שיהיה לו טוב. לפעמים כשמשהו לא עובד טוב כמו שאני רוצה ולא מספק לי את האגו כמו שאני רוצה- פתאום לא טוב. אנחנו חיים בחברה מערבית שמקדשת את האינדיבידואל, האדם עסוק במה טוב עבורו, מה מגיע לו מה הזכויות שלו. תפיסה תרבותית שבה האדם במרכז.

קיימת סטיגמה שכל אחד מבני הזוג יעשה 50% וניפגש באמצע

המחשבה הזו שגויה מהיסוד. כל אחד צריך לעשות 100% כדי לקבל זוגיות טובה, גם אם בן הזוג לא יעשה שום צעד מהצד שלו. כל צד אחראי רק על ה-100% שלו, בן הזוג שלנו לא חייב לשתף פעולה בתהליך.

כל אחד מבני הזוג מסתכל על העולם מנקודת מבט אחרת

לכל אחד מאיתנו יש זווית ראייה שונה, השקפת עולם שונה. כל צד מביא פרשנות אחרת לסיטואציה, וכל עוד אני תמיד “צודקת” או “צודק”, והצד השני תמיד טועה, יש מאבק. אבל כשיש הבנה שלבן זוגי או בת זוגי יש נקודת מבט סובייקטיבית שונה משלי, אז יש מקום לזוגיות.

ההבדל בין דרישה לבין בקשה היא לפי התשובה שנקבל

בדרישה יש רק תשובה אחת שאנחנו רוצים לקבל, בבקשה יש כמה אופציות לתשובות שנקבל. בן הזוג תמיד יכול לבקש כלאחד הצדדים יש בעיה ולבן הזוג יש זכות לגיטימית להגיד את המילה “לא”. דרישה לעומת זאת באה ממקום שאחד הצדדים תמיד צודק והאמת אצלו.

הכותבת היא יועצת זוגית בגישת שפר מרכז שפר