השנה 1978. פרי היא נערה יהודייה צעירה שהגיעה לפרקה, נערה תוססת, מלאת חיות ואנרגיה, שחיה חיים שקטים ורגועים כיהודייה באיראן.

פרי, בת טובה להוריה, מעוניינת להשתדך לבן דודה, אך מסכימה להיפגש לדייט עם האחיין של האישה שמשכירה להם את ביתם. בחכמתה היא מתמרנת את הבחור הצעיר, הבחור חושף את תוכניתה להתחמק ממנו, אך נשבה בקסמה ומשתף איתה פעולה.

וכך פרי מוצאת עצמה מתחילה להיפגש עם בן הדוד בימים שבהם נערות באיראן לובשות שמלות קצרצרות ונעלי עקב. לאט לאט הם נחשפים לשינויים: תחילה – דרך עיניה של פרי הצעירה – השינוי האופנתי. היא מבחינה בכך שיותר ויותר בנות מתחילות לעטות בורקה ולהתלבש באופן צנוע. השמלות המפתות נעלמות מחלונות הראווה.

פרי מתארסת לבן דודה אך החתונה נדחית: פרעות באיראן מתחילות להיות עניין שבשגרה. האייטולה חומייני עושה את דרכו לשלטון וכל הסטטוס קוו משתנה – הדתי, הפוליטי, החברתי.

המצב הופך היות מתוח עד שפרי וארוסה, שמקבלים ידיעות מאחיה ואחיותיה של פרי, על החיים הטובים בראשון לציון וכפר סבא, מחליטים לצאת לדרך הארוכה והקשה ולעלות לארץ ישראל.

ההכנות ארוכות, והדרך מסוכנת כבש בשלב זה, ופרי תספיק כבר ללדת בן בכור ובת בטרם יצליחו לברוח מאיראן, חשופים לתלאות הדרך, לרעב ולסכנות חיים ממשיות.

שתיקה פרסית הוא רומן היסטורי המגולל את סיפורה של משפחה יהודית בטהרן בשנות ה-70 של המאה ה-20, שדרכו עולה תמונת חייהם של יהודי איראן בימי שלטונו של מוחמד רזא, שאה פהלווי, ובימי עלייתו לשלטון של אייטולה חומייני.

הסופרת שרה אהרוני מיטיבה לתאר את הווי החיים בטהרן באותם זמנים – אופייה של העיר, קסמה ויופיה, לצד כמיהת העם לשינוי, התקוות שתלו בשליט החדש והאכזבה הבלתי נמנעת.

הסופרת שרה אהרוני עטורת השבחים היא מחברת רבי-המכר "אהבתה של סלטנאת" ו"אהבתה של גברת רוטשילד", שזכה בתואר "ספר פלטינה", נמכר ביותר מ-80 אלף עותקים וזיכה אותה ב"פרס סטימצקי" כסופרת המצטיינת לשנת 2016 בתקופה של חוק הספר לספרים מוגנים. גם קרן מיראז' העניקה לה את אות ההוקרה כסופרת האהובה ביותר על העדה האיראנית בישראל.