מאז פרוץ מחאת MeToo ירדה כמות ההטרדות באמצעות הרשת ב-10%
באינטרנט מתפרסם פוסט אלים כלפי נשים בכל 3 דקות. כך עולה ממחקר על מיזוגניה ואלימות ברשת כלפי נשים שנעשה במסגרת שיתוף פעולה בין ויצ"ו ישראל לפרויקט דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון וחברת vigo.
היקף החשיפה בקרב האוכלוסיה הבוגרת
· 200,000 קללות והטרדות נגד נשים בשנה האחרונה ברשתות החברתיות
· 550 שיחות מדי יום -> 23 בכל שעה -> פוסט אלים כנגד נשים בכל 3 דקות
· ירידה של 5% מהשנה שעברה
· מעל 100,000 שיחות על הטרדות מיניות, מיזוגניה והחפצה ברשת בשנה האחרונה
· מאז פרוץ מחאת MeToo ירדה כמות ההטרדות באמצעות הרשת ב-10%
ניתוח האלימות (בקרב האוכלוסיה הבוגרת)
מתוך 200,000 התייחסויות פוגעניות לנשים:
80,000 (40%) קללות מגדריות כנגד נשים
70,000 (35%) התייחסויות פוגעניות לנשים באמצעות המראה או המיניות שלהן
40,000 (20%) קריאות לביצוע הטרדות פיזיות בנשים
10,000 (5%) קללות אחרות נגד נשים
75% מההתייחסויות הפוגעניות לנשים ברשת מתבצעות בצורה ישירה, בגוף שני.
92% מהפוגענות ברשת כנגד נשים מתבצעת ע"י גברים. הפוגענות ברשת כנגד גברים מתבצעת ע"י נשים וגברים באופן שווה.
75% מהשיח המיזוגני מופנה כנגד נשים מוכרות (לרוב פוליטיקאיות)
25% מהשיח המיזוגני מופנה בשיחות בינאישיות כנגד אישה מוכרת
פוגענות נגד נשים והטרדות מיניות נרשמו השנה ביותר מ-20 אלף זירות ברשתות החברתיות.
הזירות שבהן נרשם השיח הגבוה ביותר
דף הפייסבוק של ח"כ תמר זנדברג – 11,000 שיחות
דף הפייסבוק של זהבה גלאון – 9,000 שיחות
דף הפייסבוק של השרה מירי רגב – 3,000 שיחות
דף הפייסבוק של הצל – 2,000 שיחות
דף הפייסבוק של השרה איילת שקד – 1,500 שיחות
דף הפייסבוק של בר רפאלי – 1,400 שיחות
דף הפייסבוק של ח"כ מרב מיכאלי – 1,000 שיחות
ענת רוזיליו, מנהלת הזירה הציבורית של קרן ברל כצנלסון: "לנו, הציבור הישראלי, יש במה להתגאות, כי הרבה לפני קמפיין ה-MeTOO העולמי, היו לנו כמה יוזמות מכוננות ברשת הישראלית שנאבקו נגד פגיעות מיניות נגד נשים: כגון 'יותר מבוכריס', דף הפייסבוק 'אחת מתוך אחת' ועוד מאות נשים שהחליטו לא להתחבא מאחורי פנים מפוקסלים ולצאת בגלוי ולספר באומץ על ההטרדה שהן עברו. לאירועים הללו הייתה השפעה משמעותית על הירידה בהיקף האלימות ברשת כלפי נשים בישראל. יחד עם זאת, הירידה היא עדיין מינימלית והנתונים עדיין חמורים. לכן, יש בפני החברה הישראלית, כמו גם העולמית, הרבה עבודה לפניה. בנוסף, אנו כהורים, המגדלים את דור העתיד של מדינת ישראל, צריכים להזדעזע במיוחד מממצאי הדוח אודות מצב האלימות ברשת כלפי נשים בקרב בני הנוער ולדרוש כי מערכת החינוך תשים זאת בראש סדר העדיפויות שלה".
גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל: "היקף השנאה והפגיעה שהמחקר משקף מוביל אותנו בויצו ישראל המובילות את המאבק באלימות כנגד נשים, לקרוא למשטרת ישראל להתייחס לאלימות ברשת ולקריאה לפגיעה בנשים ונערות כאל קו אדום-עבירת אלימות לכל דבר שעלולה לייצר פגיעה ממשית. לצורך הנעת שינוי אמיתי שישתקף גם בצמצום שנאת הנשים ברשת וגם בפגיעה בהן במרחב הציבורי אנו בויצו פועלות כל השנה בעשייה מקצועית מתמשכת ועקבית, לדוגמה: "אות הקלון לפרסומות פוגעניות וסקסיסטיות" של ויצו, תכניות מניעה לנוער וצעירים שאנו מפעילות ברחבי הארץ, ייצוג נשים בנושא הטרדות שניתן חינם ע"י המערך המשפטי של ויצו וכמובן באמצעות חקיקה".
דו״ח השנאה של קרן ברל כצנלסון, בשיתוף חברת המחקר ויגו, מנטר את גלי השנאה בשפה העברית ברשת. הפרויקט חולש בכל רגע נתון על למעלה מחצי מליון שיחות.
