מאת דורון כרמלי שרים

צילום ליאור חפץ

סוף יום עבודה ואני סחוט, כשאני מקבל הודעה מזוגתי שאני צריך לקחת את בן הרבע לתשע (כן, הוא בגיל שבו הוא סופר ברבעים) לסרט. בראש עוברים לי כל התירוצים האפשריים שימנעו ממני לשבת נצח (שעה וחצי) בחושך כדי לראות דמות אנימה עם עיניים גדולות מנצחת מפלצות מצועצעות עם גוש פלסטיק קטן בעזרת הטקסט הנפלא "קלישומון – השתמש במכת מחץ ברק רוטטת!"

ואז, היא שולחת לי את ההזמנה הרשמית ל"הרפתקה בשחקים". צורף אליה לינק לקדימון שלו – אותו חזרתי וראיתי עשרות רבות של פעמים.

ניכר היה שמי שעשה את הסרט הזה הבין היטב לנפשו של ילד. כמוני.

יותם (אמיר טסלר) הוא ילד בכיתה ח' אותו אנחנו פוגשים בעיצומו של מעבר דירה ממגורי המשפחות בבסיס רמת דוד ובאר שבע. יותם מתמודד עם בידוד חברתי כתוצאה מהמעבר ובגלל האסטמה ממנה הוא סובל.

יותם חולם להיות טייס ובבית הספר החדש שהוא הולך אליו הוא פוגש את נועה (הילה נתנזון) – איתה הוא חולק את האהבה לשמיים.

ביחד הם מוצאים ב"בית קברות למטוסים" גרוטאה של מסרשמידט, או למעשה – אוויה S199 – שזה מסרשמידט בזיכיון צ'כי – ומטוס הקרב הראשון של מדינת ישראל.

הם מחליטים לשפץ אותו.

לטובת המשימה הם מגייסים את מוריס הזקן (אריה צ'רנר), מושבניק ערירי ותמהוני מעט, ונאלצים להתמודד עם אמו של יותם (ריקי בליך) (“יותם – יש לך אסטמה, אתה בחיים לא תהיה טייס"), עם אביה של נועה (נתי רביץ) (“מתוקה שלי – תשאירי לנו את המטוסים, בסדר?") ועם אחיה עופר (דור הררי) (“אם תנסי להתחרות בי עם הגרוטאה הזאת – זה הסוף שלך – הבנת?”).

הרפתקה בשחקים – סרטו של ליאור חפץ – הוא סרט קיץ לילדים באוקטן גבוה (גם הסרט וגם קהל היעד). הסרט לא מיועד רק לאוהבי הז'אנר, אבל האהבה לטיסות ניכרת בכל פריים. נהדר לכל מי שמחפש סרט קייצי קצבי ומרים שכולו פאן , מהירות ועשן דלק מטוסים צפוי להנאה צרופה. הדמויות הראשיות (יותם ונועה) דומיננטיות ונוגעות, מצליחות לרגש, להצחיק ולהפתיע.

אז נכון – העלילה קצת צפויה (הטובים מנצחים), ורחוקה מלהיות מציאותית (לא באמת ניתן להשמיש מנוע יונקרס – יומו משנות ה-30 של המאה הקודמת עם מברג, אקדח ניטים וספריי נגד חלודה), האפקטים החזותיים ילדותיים וחלק מדמויות המשנה שבלוניות, וכן – היו רגעי ורטיגו בהם דמות בסרט נכנסה להאנגר בשדה התעופה בראשון ויצאה באותה סצינה לנסיעה על המסלול בשדה תימן, רק כדי לסיימה בחצרים, אבל הבן שלי צעק לידי: "יותר מהר!", כך שנראה לי שאת המשוכה הזאת הסרט עבר.

מבחינתי הסרט הזה מהווה צדק היסטורי, לא פחות, שהוא עושה עם מטוס האוויה לו אנו חבים את ניצחון הצבא הישראלי החדש על הצבא המצרי ועצירתו ב"עד הלום". צדק היסטורי מאוחר לאגדה של מטוס – מטוס ה"סכין" הישראלי". הקיץ הזה הוא הקייץ של AVIA. 

הסרט, בבימוי ליאור חפץ, מבוסס על ספרו של עודד מרום הרפתקה בטייסת.

החל מה-11.7 בקולנוע