מטרת העל של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים היא לשמור על בריאות ילדי ישראל
ולקדמה בכל דרך אפשרית. לאור התפרצות מחלת החצבת בישראל ושאלות רבות
שהופנו אלינו, מצאנו לנכון להכין דף מידע זה.
מחלת החצבת נגרמת על ידי זיהום בנגיף (וירוס) החצבת. המחלה מאופיינת בשלושה
שלבים:
א. תקופת דגירה של 12-8 ימים מהחשיפה לחולה ועד הופעת התסמינים הראשונים.
בתקופה זו הנגיף מתרבה בגוף, אך לא קיימים כל סימני מחלה.
ב. תסמינים בלתי-ספציפיים הנמשכים 5-3 ימים וכוללים חום גבוה, נזלת, שיעול ודלקת
עיניים. בתקופה זו לרוב עדיין לא נקבעת האבחנה של חצבת, אך החולה כבר יכול
להדביק אחרים.
ג. תסמינים טיפוסיים: פריחה כתמית אדומה המופיעה תחילה במצח ובצוואר,
ומתפשטת לגו ולאחר מכן לגפיים, ונמשכת 10-7 ימים.
מרבית החולים בחצבת מבריאים לחלוטין, אולם מדובר במחלה קשה ומתישה, הנמשכת
כשבועיים.
כשליש מהחולים עלולים לפתח סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, דלקת ריאות
ושלשולים. כ-1 מכל אלף חולים מפתח דלקת של המוח, הכרוכה בנזקים קבועים, ואחת
לכמה אלפי חולים קיימת תמותה, לרוב עקב סיבוכים עצביים או במערכת הנשימה. התמותה גבוהה יותר בילדים קטנים ובחולים עם דיכוי של מערכת החיסון.
מחלת החצבת מדביקה מאוד באמצעות הפרשות דרכי הנשימה המתפשטות בקלות דרך האוויר (אירוסול). הסיכוי של נחשף לחולה חצבת שלא חוסן בעבר לחלות במחלה הוא מעל 90%. נמצא כי באוכלוסייה בלתי מחוסנת חולה חצבת מדביק 16-12 אנשים.
מה היתה התחלואה בחצבת לפני עידן החיסון למחלה?
לפני פיתוח החיסון לחצבת, מרבית הילדים (מעל 90%) חלו במחלה. הילדים שהחלימו היו מוגנים מפני המחלה, אולם שיעור התחלואה הגבוה היה כרוך בסיבוכים משמעותיים,
באשפוזים מרובים, וגרם מדי שנה לתמותה של 750,000 חולים בעולם.
מהו החיסון נגד חצבת?
החיסון נגד חצבת הוא חיסון פעיל מסוג נגיף חי מוחלש הניתן בזריקה, לרוב יחד עם
החיסונים לנגיפי האדמת, החזרת ואבעבועות רוח (MMRV). מתן מנה אחת של החיסון בגיל שנה מספק הגנה של כ-93% נגד המחלה, ומתן מנה שנייה בגיל 6 שנים מעלה את שיעור ההגנה לכדי 97% שהוא שיעור הגנה גבוה ביותר. מתן החיסון מגיל 9 חודשים ועד גיל שנה הוא בעל יעילות נמוכה יותר של כ-84%.
החיסון נגד חצבת הוא בטוח מאוד. מרבית המתחסנים אינם סובלים מתופעות לוואי כלשהן; אולם, כמו כל טיפול רפואי, החיסון כרוך לעתים בתופעות לוואי זמניות וחולפות, כגון: תגובות מקומיות באזור ההזרקה, חום (10% בערך) פריחה (5% לערך) פרכוסי חום חולפים (כ-1:3000) ותגובות אלרגיות (נדיר). נשלל קשר לפגיעה בהתפתחות המחוסן, לרבות הופעת אוטיזם.
מה היתה השפעת החיסון נגד חצבת?
מנה אחת של החיסון נגד חצבת ניתנת לתינוקות בישראל בגיל שנה משנת 1971 ומנה
נוספת בכיתה א' החל מילידי שנת 1978. מתן נרחב של החיסון בארץ ובעולם הביא לירידה מהירה מאוד בתחלואה ובתמותה מהמחלה. בישראל ירדה התחלואה המדווחת בחצבת באופן משמעותי מעשרות אלפי מקרים בשנה שהיו בארץ לפני עידן החיסון. יש להדגיש שהמחלה היתה על סף הכחדה מלאה, הכחדה שהינה אפשרית בהחלט במחלת החצבת, שכן נגיף החצבת פוגע בבני אדם בלבד, קיים זן אחד של הנגיף והחיסון יעיל ביותר.
מדוע עלתה התחלואה בחצבת?
עקב ירידה בשיעורי ההתחסנות נגד חצבת, המגמה שתוארה לעיל השתנתה לחלוטין עם עלייה תלולה בתחלואה בחצבת ובתמותה עקב המחלה. מידע בלתי נכון על סיבוכים ופגיעות קבועות הנגרמים כביכול ע"י החיסון נגד חצבת, שפורסם באופן נרחב מאוד בעיקר בעזרת הרשתות החברתיות, הביא לירידה בהתחסנות.
אנו מבינים את החששות של הורים שנחשפו למידע זה, אולם מדגישים שהוא נבדק היטב ונמצא בלתי נכון ומטעה.
הדוגלים ב"רפואה טבעית" מובילים להחזירנו אחורה במעגל הזמן לטרום עידן החיסונים, עם תחלואה עצומה ותמותה גבוהה ממחלות זיהומיות שהרפואה המתקדמת השכילה להפחיתם.
כאמור, תוצאות הירידה בהתחסנות לחצבת לא איחרו לבוא: משנת 2017 נצפתה באירופה המתקדמת והמפותחת התפרצות של מחלת החצבת, שאף התגברה בשנת 2018 .
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, במחצית הראשונה של שנת 2018 דווחו באירופה למעלה מ-41,000 חולי חצבת וכ-40 נפטרו מהמחלה, רובם המכריע בלתי מחוסנים. תחלואה זו גבוהה לאין שיעור מזו שהיתה באירופה בעשורים האחרונים. זאת במדינות מפותחות, כגון צרפת, איטליה, גרמניה, רומניה, בלגיה ואוקראינה.
מה מצב התחלואה בישראל?
בישראל שיעור ההתחסנות הארצי נגד חצבת הוא גבוה מאוד (מעל 95%) לכן במשך
תקופת מה לא חדרה ההתפרצות לארץ. אולם הגבולות הפתוחים עם תנועת נוסעים ערה ואזורים וקהילות בישראל בהם שיעור ההתחסנות הוא נמוך הביאו להתפרצות חצבת גם בישראל.
בשנת 2018 דווחו עד עתה על למעלה מ-1,400 חולי חצבת, ולצערנו – פעוטה בת
שנה וחצי קיפחה את חייה עקב המחלה.
מקרה התמותה ומרביתם המכריע של מקרי התחלואה (מעל 90%) אירעו בלא מחוסנים, רובם ילדים צעירים.
מה יש לעשות?
ניתן לעצור את התפרצות החצבת בישראל, להקטין תחלואה וסיבוכים ולמנוע מקרי תמותה. בידינו הדבר. הדרך העיקרית היא ע"י קבלת החיסון הפעיל היעיל למניעת המחלה, בצד צעדים נוספים:
– לוודא קבלת החיסונים נגד חצבת במועד: מנה ראשונה בגיל שנה ומנה שנייה בכיתה
א'.
– ילד מעל גיל 12 חודשים שלא קיבל את מנת החיסון הראשונה – מומלץ להתחסן
בהקדם.
– תלמיד בי"ס מעל כיתה א' שלא קיבל את מנת החיסון השנייה – מומלץ להשלים מנה
זו בהקדם.
– באזורים בארץ בהם קיימת תחלואה גבוהה בחצבת, עפ"י החלטת הרופא המחוזי
של משרד הבריאות הבקיא בממדי התחלואה באזור – תוקדם מנת החיסון לגילאי
11-9 חודשים; ילדים אלה יזדקקו למנה נוספת של החיסון בגיל שנה ולפחות חודש
לאחר מנת החיסון שניתנה.
– יש לזכור שלא כל מחלת חום ופריחה היא חצבת; בחשד לחצבת יש לתאם את
בדיקת רופא כך שתימנע חשיפת אחרים לחולה.
– הימנעות ככל האפשר משהייה בקרבת חולה חצבת או החשוד לחצבת.
– דיווח על כל חולה החשוד לחצבת לרופא המטפל ובידוד שלו בחדר נפרד, במידת
האפשר.
– ילד שנחשף לחולה חצבת ולא קיבל בעבר שתי מנות של החיסון – עליו לקבל
בהקדם חיסון מונע, פעיל או סביל (נוגדנים) עפ"י גילו והזמן שחלף מהחשיפה,
בהתאם להחלטת הצוות הרפואי בלשכת הבריאות, שייצור קשר עם הנחשפים
למחלה.
בשאלות פרטניות אפשר לפנות ל"קול הבריאות" במשרד הבריאות האמור לתת תשובות
עפ"י ההנחיות העדכניות ביותר, בטלפון 5400 *או בדואר אלקטרוני לכתובת
call.habriut@moh.health.gov.il
פרופ' שי אשכנזי, יו"ר האיגוד
דר' צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד
