15%-12% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית ברמות שונות. כך עולה ממחקר שנערך במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל ומציע 6 קריטריונים כדי לבדוק האם אדם סובל מחרדה חברתית.
המחקר מעלה כי ניתן באמצעות הפסיכולוגיה החיובית לאבחן סימפטומים ולטפל בהם. מחקר זה הוא חלק מפרויקט מחקרי בו מנסים להחליף התייחסות פסיכיאטרית להפרעות נפשיות שונות בהתייחסות לא מתייגת, אופטימית ומצמיחה. במחקר זה, בשונה מקודמיו, חיברו את החרדה החברתית לשימוש לא אופטימלי בחוזקות, ולא בגירעונות כפי שנעשה עד כה במחקרים.
המחקר מצא כי קיים שילוב ייחודי בשימוש מופרז ושימוש מופחת בשש חוזקות אופי, המאפשר זיהוי של אנשים עם הפרעת חרדה חברתית ברמת דיוק שאיננה נופלת מזו של קלינאים.
מינון לא הולם או מוגזם של שימוש בחוזקות האופי יכול לגרום לאנטגוניזם של הסביבה. לדוגמה, אם אתה משתמש יותר מדי בסקרנות שלך על ידי הצגת שאלות מרובות, אתה עלול להיתפס כחטטן וכחודר לתחומים לא לך. מצד שני, שימוש מופחת, כמו חוסר שימוש בחוזקת הנדיבות, עלול להיתפס כקמצנות.
שש החוזקות שעל פיהן ניתן לאבחן חרדה חברתית:
שימוש מופרז באינטליגנציה חברתית
ניתוח יתר של המחשבות והרגשות שלך ושל אחרים.
שימוש מופרז בענווה
אין לך כמעט עניין לדבר על עצמך או על ההישגים שלך, וכאשר אנשים משבחים אותך על שעשית משהו טוב, אתה מרגיש לא בנוח ומובך.
חוסר התלהבות
אם אחרים תופסים אותך חסר אנרגיה וחיוניות כאשר אתה יוצר קרבה עמם, אתה עלול להיתפס כמונע על ידי אינטרס אישי ולא כמי שמעוניין באמת בקרבתם.
חוסר הומור
במצבים חברתיים מסוימים אתה רציני במיוחד ואינך מחייך, מתבדח, צוחק. אמנם זו עשויה להיות התנהגות נאותה, אך ישנם מצבים שבהם הומור חשוב במיוחד.
חוסר באינטליגנציה חברתית
אנשים עם חרדה חברתית עשויים גם לפרש לא נכון רמזים ושפת גוף. אתה לא קשוב במיוחד לרגשות שלך או לרגשות של אחרים. אתה לא שם לב לרמזים חברתיים, לשפת הגוף או לנסיבות של המצב החברתי שבו אתה נמצא.
חוסר בוויסות עצמי
יש לך כמה קשיים בניהול התגובות שלך לאחרים או בניהול הרגשות או ההרגלים האישיים שלך. אתה עלול להיתפס חסר משמעת (בדיבור שלך ובהתנהגות).
המחקר נערך באוניברסיטת אריאל בשיתוף ארגון החוזקות העולמי. המחקר בוצע במסגרת עבודת תיזה של פבל פריידלין, בהנחייתה של פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה. מחקר זה הינו חלק מפרויקט מחקרי נרחב של מיפוי הפרעות נפשיות שונות באמצעות מודל החוזקות מתחום הפסיכולוגיה החיובית.
