“אין לי כח להכין שיעורים”, “לא רוצה ללכת לבית הספר”, אמירות אלו יוצרות אצלכם תחושות של עצב, כישלון וחוסר אונים, שכן אתם לא יודעים איך לגרום לילד ללמוד. מספר לא מבוטל של הורים מוצאים את עצמם יושבים יום אחרי יום ומכינים שיעורים עם הילדים שלהם, לא פעם נושא השיעורים יוצר מתח ועצבים בבית. חשוב לזכור כי כשילד לא רוצה ללמוד, מסתתרת לכך סיבה, ותפקידנו כהורים לערוך בירור ולהעלות את הסיבות לחוסר הרצון ללמוד.
חשוב לבדוק מהו הגורם לכך שהילד לא רוצה ללמוד וויתור על מציאת הגורם לקושי עלול לגרום לילד לתחושת כישלון או שהילד יפתח אמונה שאין לו את היכולת להצליח, מה שיוביל לתחושת ערך נמוכה.
ילד המשמיע משפטים כאלה מנסה לומר לנו משהו ולכן חשוב לא להיבהל. אלא יש להקשיב למה שהילד רוצה להגיד. לגלות אהדה לדבריו ולא לבטל אותם. חשוב להדגיש את החשיבות של הלימודים ולא לעשות לילד הקלות. להבהיר לו שבדרך כלל, בכל תחום שהוא יבחר בעתיד הוא עשוי להיתקל בקשיים ובמכשולים אותם הוא לא יבחר.
עם זאת, חשוב להסכים אתו ולגלות אהדה לקושי שלו, שאכן לימודים הם לא קלים, להעביר לילד את המסר כי לומדים להתגבר על הקשיים שלנו ולהתמודד איתם. ההתמודדות הזו תפתח אצל הילד חוסן נפשי.
אפשר ורצוי כמובן להעניק לילד עזרה מקצועית כמו שיעורים פרטיים, הוראה מתקנת וטיפולים שיענו על הצרכים שלו. אם מדובר בילד צעיר יותר, מגוון הטיפולים אף רחב יותר ואפשר לחזק אותו באמצעות אימון אישי שם יעבדו איתו על החוזקות ושיעוזר לשחרר חסמים רגשיים ומעלה את הביטחון העצמי.
הקושי הוא עם הנוער, למשל, תלמיד לקראת סיום לימודים בתקופת הבגרויות ומחליט כי הוא לא רוצה ללמוד חשוב ביותר במקרים כאלה, לגלות גמישות, ואם אין ברירה, אז לחשוב ביחד על מסגרת חלופית למערכת החינוך הרגילה, שתאפשר לו לגשת לחלק מבחינות הבגרות.
הורים רבים מנסים לפתות את הילד במתנות וכסף על ציונים. הבעיה בשיטה הזאת היא שבטווח הקצר היא עשויה לעזור, אך בטווח הארוך השיטה הזאת מזיקה מאוד, הסיבה לכך שהיא לא מייצרת מוטיבציה פנימית והילד ינטוש את הלימודים בשלב מאוחר יותר. עוד שיטה לא שהורים נוטים לעשות היא שימוש בחיזוקים שליליים ואיומים. גם במקרה הזה הם עשויים להשיג את התוצאה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הם ישניאו את הלימודים על הילד עוד יותר.
החדשות הטובות הן שזה תלוי בנו, ובפעולות שבהן ננקוט.
ראשית, נגלה עניין בלימודים שלהם. המידע שהילד יספק לנו יעזור לנו להבין מה מעניין אותו ומה לא. בנוסף, נברר איך המורה מעביר את החומר, שכן ייתכן שהשיטה שבה המורה מלמד לא מתאימה לילד. אם נגלה שיש צורך במורה שיעביר את החומר בצורה שונה, נוכל להיעזר במורה פרטי שיעביר לילד את החומר שוב בצורה אחרת, ואולי אף יעשה הטרמה – כלומר לימוד החומר בטרם נלמד בכיתה, כאשר אז הילד מגיע לשיעור הכיתתי כאשר הוא כבר מכיר את החומר ומרגיש יותר ביטחון וגאווה.
עידוד יחזק את המנוע הפנימי בצורה משמעותית. נדחוף את הילד לעשייה, ונתנהג כלפיו בכבוד, גם אם הוא לא עומד בציפיות. נשתמש במילים מכבדות, ונבהיר לו שאהבתנו לא מותנית בהצלחה שלו. הבעת תחושת סיפוק וכבוד למאמץ שלו תעודד אותו להמשיך ולעבוד בחריצות.
התקשורת הפתוחה שנתנהל לפיה תוביל לשיתוף, ולהעברת המסר שאנחנו בעדו ומאמינים ביכולתו ללמוד.
אין לי ספק, כי אם ניצור סביבה בטוחה ויציבה שתספק הערכה, אהבה, חיזוקים ואף את הסקרנות שלהם בתחומי העניין שלהם, ולא רק בלמידה הפורמלית של בית ספר, אלא בדרך חווייתית כמו טיול ולמידה בטבע, צפייה משותפת בסרט והליכה למוזיאונים ונעזור לילד לשחרר את הסקרנות הטבעית שיש לו לנושא שבו הוא מוצא עניין, הילד קרוב לוודאי ייהנה מהחוויה ומתשומת הלב והעניין שאנחנו מפגינים, וישתף אתנו פעולה.
אם נושא הלימודים בבית הוא מלחמת התשה, אם אתם מוצאים את עצמכם מתעצבנים שוב ושוב על אותם הדברים וחווים עם הילדים סביב הלימודים, להשאיר פרטים או להתקשר אליי: ורד רחמן מדריכת הורים 0509449130
אשמח לענות על שאלות, לספק הסברים ולעזור. פגישות ייעוץ מתקיימות גם אונליין
