כשבתי הבכורה נולדה עמדתי בלילה השני לשהייתי בבית היולדות ליד דלת החדר, מתכוונת לצאת ממנו, כשאחות שבדיוק נכנסה פגעה עם הדלת בעריסת התינוקת. דבר לא קרה לה כמובן, הדיפת הדלת לא היתה כל-כך חזקה והתינוקת שכבה במיטת הפלסטיק השקופה המגוננת, אבל זה היה הרגע בו הבנתי שאני הולכת לדאוג שאף אחד לא יפגע בילדה הזאת.

כשניר ברגמן, מהבמאים הפעילים והמצליחים בישראל ("כנפיים שבורות") הפך לאב, בדיוק כמוני – לפני 14 שנים – הוא לא הצליח ליצור סרטים במשך מספר שנים. הדאגה לילדיו הובילה אותו בהמשך לעשות את "הדקדוק הפנימי" על ילד שלא גדל, ואחר כך את "יונה" על המשוררת יונה וולך שלא הפכה לאם. להציל את נטע הוא הסרט הראשון שלו שבו ההורות תופסת מקום מרכזי, והיא שם הן בעלילות והן בהוויה של הדמויות.

העזרה בדרך

הסרט, שמבוסס על הספר "ברזל" שכתב ערן בר-גיל, שאמון גם על התסריט ביחד עם ברגמן, מציג ארבעה סיפורים (מתוך תשעה הסיפורים בספר) מחיי נשים אשר נטע נשזר בכל אחד מהם. נטע מציג את עצמו כדמות שבירה שהלכה לאיבוד בנבכי עצמה, אבל בפועל נטע הוא המושיע, מין ישוע בלוק של ביג לבובסקי, שעובר ממצוקה למצוקה עם כנפיים לא נראות.

הסרט הראשון מציג את הקונפליקט האימהי של סא"ל בצבא שמרגישה שהיא מזניחה את בתה בת העשר ושהעוזרת המשפחתית מהווה עבורה  דמות אימהית יותר ממנה.

תמונות: יונייטד קינג

ובעוד הסרט הראשון באיבו – כאשר רותם אבוהב בתפקיד הקצינה משתרכת בפקק בדרך אל בתה (אמה אלפי) שיצאה מוקדם מבית הספר, אנחנו פוגשים את נטע (בני אבני) שיושב ברכב בצד הכביש, והקצב שלו שונה. מהאם הממהרת התקועה בפקק תנועה אנחנו נעצרים רגע כדי לשים לב לזקן שמנסה לדוג בקבוק מתיבת המחזור.

תמונות: יונייטד קינג

לא צריך סוף טוב

ואז, קצת כמו ב"תמונות קצרות" של אלטמן, כשאנחנו כבר שבויים בעלילה, מסתבר שזו הסתיימה ולא נשוב אליה עוד. אנחנו עוברים אל אמא לעתיד – אנחנו פוגשים אותה כמעט רק דרך הקונפליקט האימהי שלה – ואז לומדים שהבחורה שחיה עם אישה ומציצה לנטע השכן שלה דרך החלון היא נגנית צ'לו שחוששת להביא ילד לעולם דרך תרומת זרע, כפי שרוצה בת זוגה, ומעוניינת בשיתוף פעולה עם האב הפוטנציאלי – בניגוד לדעתה של בת הזוג. הסרט הזה, על אף העומס הרגשי של הדמות, יותר מכולם לוקח למקומות משעשעים.

תמונות: יונייטד קינג

וכך אנו עוברים לעלילה חדשה, לקונפליקט חדש, למיקרוקוסמוס נוסף, כשנטע עובר בין העלילות כחוט השני, מקשר בין האנשים הזרים. כשחושבים על כך, זה נשמע מאולץ, גם העובדה שבכל הסרטים הוא דמות המשנה, ואיכשהו בסרט זה עובד. גם אם נדמה שהסרט הוא פסיפס של ז'אנרים, ברגמן מצליח לעטוף את זה יפה. אפילו שני הגברים ששרים עם גיטרה את "עזרה בדרך" של נעם רותם כך לפתע התקבלו אצלי באהבה, כי כל-כך הזכירו לי את נגני האקורדיון מ"מי שר שם", אחד הסרטים האהובים עלי.

סצינת הסוף הרגישה לי מיותרת לגמרי, במיוחד אחרי הסרט הרביעי שהכי נגע בי, ושהראה גם את ההתעוררות הכי גבוהה של נטע בסרט וגם משפחה שבה ילדה עם צרכים מיוחדים שמוצגת באופן קצת שונה ממה שהתרגלנו על המסך בשנים האחרונות. נדמה שהסצינה האחרונה לא היתה קיימת לו הבמאי לא היה מרגיש שהוא צריך לכנס את כל הדמויות למקום אחד, ונוסף על כך הכפיף לה אינסטנט הפי-אנד.

אבל בסופו של סרט, אתה נשאר עם הסיפורים עצמם, הנפלאים, שעל אף שהם מאוד נשארים בדלת האמות של הדמויות, מגלים עולם פנימי מאוד מגובש וברור, וברגמן מציג דמויות עגולות, שעולמן הפנימי עשיר וסוער, ומצליח להראות את זה, באמצעות התמונות המדוייקות והמילים הנחוצות.

"להציל את נטע" יוצא לאקרנים ב-29.6.                                         הקרנות טרום הבכורה יתקיימו בסינמטק תל אביב החל מיום ראשון ה-25.6

לצפייה בטריילר הקליקו כאן להציל את נטע