סוף סוף נולדה סדרה בישראל שבה האב נמצא בחזית ההורות. אחרי הכל אבא היא המילה הראשונה של התינוק, אבל איכשהו כל הסדרות שנולדו כאן בשנים האחרונות עסקו באמהות, ולא באבהות החדשה שצמחה כאן – האב המעורב, המטפל, שלוקח אחריות על הלו"ז היומיומי. "להיות אבא" – סדרה חדשה משודרת בערוץ 10 (ימי שני אחרי החדשות) מציגה אבות המתמודדים עם סיטואציות מורכבות.

הפרק הראשון של הסדרה ששודר אתמול זכה לכותרת אבא עם צרכים מיוחדים. השחקן טל פרידמן, אחד ממלכי הנונסנס בישראל, שפועל כאן כבר עשרות שנים והתפתח מאז "עלילות משה והעיר הגדולה" ועד ארץ נהדרת ועוד, חושף לראשונה את ההתמודדות הקשה של חייו: מאחורי ההומור שמעסיק אותו בשעות הרבות של הקריירה המפוארת שלו, יש עלילה אישית הרבה פחות מצחיקה – אם כי גם אותה, יש לשער, הוא יודע לתבל בהומור האופייני לו, מה שעשוי לעזור גם בהתמודדות.

תינוק נרקומן או תינוק שחור?

טל פרידמן ורעייתו איריס מנהלים משפחה מאוד מיוחדת ומורכבת. לאחר שנים רבות של נסיונות להביא תינוק לעולם, פנו לאמץ ילד. אז גילו שייאלצו לחכות שש שנים לקבלת התינוק, אלא אם כן יסכימו להתפשר על האיכות – כלומר – אם במקום לחכות לתינוק לבנבן ושמנמן עם גומות חן ייקחו איתם הביתה תינוק נרקומן או תינוק עם צרכים מיוחדים או תינוק כהה עור. לגדל תינוק נרקומן או עם צרכים מיוחדים הם לא הרגישו מוכנים – אבל לאמץ תינוק אתיופי הם אמרו כן, וכך אימצו אל אייל, היום בן 22.

כשאייל גדל והפך לפעוט החליטו איריס וטל לאמץ לו אחות וגם הפעם ביקשו תינוקת אתיופית. אלא שהפעם התינוקת נולדה גם עם צרכים מיוחדים. לדבריהם, הם הבחינו מיד בראש השמוט של התינוקת בסלקל שהוצגה להם, אך לשניהם היה ברור שהיא חוזרת איתם הביתה.

לילדה יש מוגבלות שכלית

ואכן, שש שנים אחר כך אובחנה תמר (היפיפיה) עם אוטיזם ומוגבלות שכלית (פרידמן אומר במהלך הראיון שהוא לא משתמש במילים יפות, ותמר מוגדרת כנערה עם פיגור, אולם המינוח כיום הוא מוגבלות שכלית התפתחותית). וכך נגלה העולם שמאחורי החיוכים של פרידמן (אם כי כאמור גם שם יש חיוכים, ובעיקר אהבה עצומה) – גידול משפחה כל-כך מיוחדת ומורכבת – ילד מאומץ, ילדה עם צרכים מיוחדים, ואליהם נוסף הבן הביולוגי הצעיר שנולד כנגד כל הסיכויים והציפיות.

פרידמן פוגש בפרק הראשון אב לילד צעיר עם אוטיזם ואב לנער עם c.p המתמודדים עם הקשיים הנלווים. לא תמיד יש קבלה של הילד, וההתמודדות היא מאוד לא פשוטה – אבל המסר החשוב של הסדרה – לפחות כפי שנראה שזה מתנהל במשפחת פרידמן – הוא שאפשר לחיות חיים רגילים, טובים ויפים גם כשלא הכל "פיקס", אם רק תרצה, ואם רק תנהל כך את חייך.

הכותבת היא אמא לילד עם צרכים מיוחדים.