במהלך כל השנה הרבה הורים נמצאים במירוץ אחרי "זמן איכות" עם הילדים, ולפעמים מוצאים את עצמם עונים לשיחות עבודה כשהם משחקים עם הילדים, או כותבים מיילים בגן השעשועים.

כשאנחנו לא לגמרי עם הילדים ולא בעבודה, שניהם לא מקבלים את המאה אחוז מאיתנו. ילדים רוצים וזקוקים לתשומת לבנו כמו אוויר לנשימה. כשהם לא מקבלים תשומת לב יזומה מאיתנו, הם עלולים לדרוש אותה בדרכים לא נעימות, מפריעות (לנדנד, להציק, לעצבן, לדבר בלי הפסקה, להתבכיין).

מומלץ לנצל את תקופת החגים – הימים שבהם גם אנחנו מקבלים חופשה מהעבודה – לזמן כמות, לא רק לזמן איכות. מה אפשר לעשות יחד? אפשר כמובן לצאת לטיולים, לים או לבריכה, לנסוע לאטרקציות ופארקים, לבקר במוזיאונים, הצגות, מופעים או סרטים. אך לא כל יום חייבים להיות בחוץ. אפשר לבלות זמן כמות איכותי גם בבית: לאפות ולבשל יחד, לצייר וליצור, לרקוד ולהציג הצגות, לשחק, לקרוא ספרים ועוד.

העיקרון החשוב בבחירת פעילות היא שכולם ייהנו: כשאנחנו עושים משהו "בשביל הילדים" בחוסר חשק ובפרצוף חמוץ, אף אחד לא נהנה, לכן רצוי למצוא פעילות שחביבה על כולם. 

רוני לנגרמן-זיו, מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ויועצת לפיליפס-AVENT, נתנה לנו מספר עצות לבילוי משפחתי בתקופת החגים:

תרגול מיומנויות

אם אנחנו כבר בבית ברוגע, בלי לחץ התארגנות הבוקר לעבודה וללימודים, אפשר לנצל את ההזדמנות וללמד את הילדים מיומנויות עצמאות (לקשור את השרוכים, לקרוא שעון, לשנן את שמות החודשים או את לוח הכפל), כמו גם לשלב אותם בתפעול הבית – לחתוך סלט, להוציא כביסה מהמכונה, לסדר כלים. חשוב: אין הכוונה להטיל עליהם משימות ועונשים במידה שלא יעמדו במשימות, אלא בעיקר ללמד אותם מיומנויות חיים ולבקש מהם לעזור לנו, ובקשה כשמה כן היא – יכולה להיענות בשלילה או ב"אחר כך". גם אנחנו לא היינו שמחים אם היו מטילים עלינו מטלות כשאנחנו צופים בתוכנית טלוויזיה.

להתייעץ ולשתף

תקופת החגים כוללת הרבה הכנות, וגם בהן אפשר לערב את הילדים כדי שירגישו שותפים. למשל: התייעצו איתם איזו מתנה כדאי לקנות לקרובי המשפחה, כתבו וציירו יחד את ברכות השנה טובה, עטפו יחד את המתנות, ערכו יחד את שולחן החג.




הילדים רוצים לקחת חלק בעולם המבוגרים. כשאנחנו מרגישים שהם מציקים לנו או מרגיזים אותנו כשאנחנו עסוקים ב"דברים חשובים" שלנו, זו בעצם דרכם לומר לנו: אתם לא נותנים לנו לקחת חלק בעולם שלכם. עלינו להיות יצירתיים, אבל זה שווה את זה: אנחנו זוכים גם לשיתוף פעולה וגם למינימום הפרעות.

להתמודד עם מריבות

כזמן של ביחד משפחתי, לעתים קצת יותר מדי ביחד, חופשת החגים מועדת למריבות אחים. נראה שהם ימצאו כל סיבה לריב, ואנחנו "חוטפים עצבים" ומרימים קול.

בנסיעות ארוכות אנו מוצאים את עצמנו נמצאים יחד בחלל אחד שאין אפשרות לתפוס בו מרחק זה מזה. אז לפני שיוצאים לדרך, שאלו אותם: מה יכול לעזור לכם כדי שלא תריבו? אולי תחליטו מראש איפה כל אחד יושב? אילו שירים נשמע? אילו משחקים נשחק? להסביר להם שזה מסוכן מאוד לנסוע כשהם רבים, וכשזה קורה בזמן אמת – אפילו לעצור את המכונית בצד הדרך עד יעבור זעם.

בבית, בשיחה שקטה, לתת להם כלים לפתור מריבות: אולי תעשו תור-תור? תטילו קובייה? וכן הלאה; לזכור שמריבות אחים נועדו הרבה פעמים לאוזניים שלנו, כדי שאנחנו נבוא ונשפוט, וכשאין קהל – אין הצגה; לכן עלינו לצאת מהמקום הזה של השופט, לא להחליט מי אשם ומי התחיל. ומצד שני גם לא לומר "אל תקראו לי עד שאין דם", אם לא נתנו להם כלים להתמודד.

זמן משפחתי הוא עניין מורכב – הוא שילוב של הנאה ואהבה עם לחצים שלא נמצאים שם בחיי היום יום. זכרונות החופשות המשפחתיות יישארו בלב הילדים גם כשיגדלו, אז כדאי להשקיע גם בזמן הזה.