אני שמחה שקיבלתי לסיקור את הספר הקופסה, מאחר שהקופסה הוא מסוג הספרים שאני לא נוהגת לרכוש בעצמי, ולכן אני שמחה שהוא מצא את דרכו אל ידיי.

אני אוהבת שלגיבור הספר שאני קוראת יש עקרונות, ואני מניחה שהרבה אנשים שותפים להעדפה הזאת. ענת, למשל, היא עורכת דין יפיפיה שחיה בזוגיות עם עורך דין שהוא גם חתיך הורס וגם הבן של בעלי הפירמה. היא חיה איתו בפנטהאוז שלו בדיזנגוף. את כל אלה היא שומטת מאחוריה, מבלי להביט אחורה בזעם, כדי לפתוח משרד עורכי דין משלה בקרית שמונה.

הדרך ארוכה היא וקשה. לענת אין כל מכר בצפון, היא יתומה משני הוריה ואחותה היחידה חיה בארצות הברית. בן הזוג שנזנח מאחור על מרפסת הפנטהאוז בתל אביב מנסה בכל דרך להחזיר אותה אליו, למקום שאליו מבחינתו היא שייכת – בין זרועותיו.

אבל ענת לא נכנעת לקושי ולפיתויים, היא נאחזת בהבטחה שנתנה להוריה לעזור לאנשים מעוטי יכולת, ונצמדת לחלטה שלה. עם הנחישות הזאת היא שוכרת דירה, שוכרת משרד ומתחילה לבנות את חייה לבנה אחר לבנה, וכנראה שזה נכון שכשאדם דואג לעצמו היקום בא לעזור לו, וענת זוכה להרבה פירות בעמלה, וגם להרבה מזל – בעיקר בזכות האנשים שהיא מכירה, שהופכים בעבורה למשפחה שאין לה. כך היא גם מגלה שלמעשה חשבה שעזבה הכל – כלומר, שהיה לה הכל, אולם למעשה מתברר לה שהיא עזבה כלום – שלא היה לה כלום באמת, חוץ מהמשרה שלה במשרד עורכי הדין. כל היתר היה לא ממש אמיתי.

כמובן וכמובן בל נשכח שאנחנו מדברים פה על סוגת הרומן הרומנטי, והסופרת, אביבה סרור בייגל, לא חוסכת מאיתנו תיאורים של התאהבות, של ערגה, של תשוקה ושל כמיהה, בהתאם לכל כללי הז'אנר. אני אוהבת לקרוא בספרים את ההקדשות האישיות ואת התודות, והסופרת מקדישה את הספר לבעלה וגם מגלה לנו שהקופסה, שנתנה לה השראה לכתיבת הספר, מקורה בו.

אביבה סרור בייגל פירסמה את הספר הקופסה כשהיא בת 58, בהחלט הישג עבור אישה שלא כתבה קודם מעולם. במקביל פירסמה ספר נוסף – ההחלטה שלי

הספר ראה אור בהוצאת יהלומים

להשיג ברשתות הספרים ובאתר bbook