מאת ד"ר תומר סברון

בעשורים האחרונים חלה עלייה חדה במספר הילדים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. כמעט בכל משפחה וכיתה יש ילד או ילדה עם קשיי קשב וריכוז.

רבים מהילדים המוגדרים כילדים עם הפרעת קשב וריכוז מקבלים ריטאלין. הריטאלין עשוי להקל על התפקוד של הילד ולאפשר התנהלות טובה יותר בבית הספר, אך כמו לכל תרופה כימית, לריטאלין ונגזרותיו יש גם תופעות לוואי, שרק חלקן כנראה ידועות.

מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין אורח החיים שלנו להתפתחות של הפרעת קשר וריכוז. במאמר זה אסקור מספר תחומים הקשורים להפרעה ואציע רעיונות פשוטים ליישום שעשויים להקטין את השפעתה ולהגביר את יכולת הריכוז וההקשבה.

תזונה

המזון מתועש מכיל חומרים רבים שהוכחו כקשורים להפרעות קשב וריכוז. מבין חומרים אלה נמצאים חומרי שימור כגון פוספטים, סולפיטים וחומצה בנזואית, וצבעי מאכל כמו  בגבינה צהובה. החומרים האלה נמצאים בכל המזונות המעובדים הנמצאים על המדפים במרכולים.

סוכר לבן, הנמצא אף הוא במרבית המזונות המעובדים, גורם לעלייה חדה ברמת האינסולין, ומיד אחר כך לירידה ברמת הסוכר בדם, ולכן תורם לאי שקט ועצבנות.

חלב ומוצריו נמצאו אף הם כקשורים ומגבירים הפרעות קשב וריכוז.

בנוסף, נמצא כי חוסרים בוויטמינים ומינרלים מסויימים תורמים אף הם ליצירת קשיי קשב וריכוז. במיוחד ויטמינים מקבוצה B, מגנזיום, ואבץ.

מה עושים?

עוברים לתזונה המבוססת על מזון טבעי יותר ובלתי מעובד, עם הרבה ירקות ופירות, דגנים מלאים וקטניות

מוסיפים באופן יומיומי מולטי-ויטמין ממקור טבעי.

פעילות גופנית

הגוף שלנו נועד להיות בתנועה, אך כיום בעולמנו המודרני, הילדים עשויים לבלות את מרבית היום בישיבה – בבית הספר, ואחר כך בבית מול מסכים למיניהם.

פעילות גופנית גורמת לשחרור של חומרים בגוף ובמוח, למשל דופמין וסרוטונין, אשר מסייעים ליצירת רוגע ותחושה טובה. מחקרים הראו שפעילות גופנית קבועה משפרת דרמטית את מצבם של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז.

פעילות גופנית גם גורמת לשחרור במוח של BDNF – Brain Derived Growth Factor המסייע ליצירת קשרים חדשים במוח ומשפר תהליכי למידה וזיכרון.

מה עושים?

פעילות גופנית יומיומית עשויה לחולל שינוי ומהפך בחיי הילדים שלכם.  חוג ספורט יכול להוות חוויה ספורטיבית וחברתית.

עודדו אותם לצאת לשחק בחוץ עם החברים,

אפשרות נוספת היא ליצור פעילות גופנית משותפת כמו הליכה, 10 דקות של תרגילי כושר בבית, משחקי כדור באופן קבוע וכדומה.

מסכים

בשנים האחרונות, עם העלייה הגדולה בכמות וזמינות המסכים, מינון השימוש בהם הפך למשמעותי, וחלק מהילדים מבלה שעות רבות מהיום צמוד למסך. מחקרים מצביעים שצפייה מרובה במסכים מעלה את הסיכון להתפתחות הפרעת קשב וריכוז.

מה עושים?

שמים גבולות ומצמצמים את שעות המסך אצל הילדים שלנו (וגם את שלנו). נכון, זה דורש להיות אסרטיביים, במיוחד לאחר שכבר נוצר ההרגל, אך המאמץ ישתלם הרבה מעבר לשיפור יכולת הריכוז של הילד.

תרגול נשימות עמוקות מדיטציה ומיינדפולנס

מחקרים מראים באופן חד משמעי שתרגול יומיומי של אחת מהטכניקות האלה ישפרו מאוד את הרוגע של ילדכם ואת היכולת שלו לשלוט בתגובות שלו ולהיות מרוכז בלימודים ובכלל. טכניקות אלה ישפרו גם את הבריאות של הילד ושלכם. גם איכות השינה תשתפר.

תרגול של 30-20 דקות ביום יחולל שינוי עמוק. ניתן לחלק את התרגול לפעמיים ביום, וגם כאן, תרגול שלכם ביחד עם הילד יעזור לו להתמיד ועשוי לקרב בינכם ולשפר את הקשר שלכם.

לסיכום,  ניתן להחזיר לילדכם את יכולת הריכוז והלמידה, ולשפר את בריאותו באמצעות שינויים באורח החיים: תזונה נכונה ובריאה, פעילות גופנית, הפחתת שעות מסך ומדיטציה יומיומית יחוללו מהפך לטובה אצלכם ואצל ילדיכם.

כדאי להתחיל בגיל צעיר,  אך השינוי אפשרי ויעיל בכל גיל.

ד"ר תומר סברון הוא פסיכולוג קליני, דוקטור (Ph.D) בנוירוביולוגיה, בוגר לימודי היפנוזה ומורשה טיפול בהיפנוזה ומפתח שיטה ייחודית להיפנוזה עצמית, אותה הוא מלמד בסדנאות בנות מפגש אחד שהוא מקיים ברחבי הארץ