ארבע ההסכמות שיעזרו לכם בתקשורת עם הילדים

מאת ורד רחמן

הכותב דון מיגל מציג בספרו ארבע ההסכמות את האמונות שמגבילות אותנו וגוזלות מאתנו את השמחה, ואף יוצרות סבל מיותר.

לפני שנצלול לעומק להבנות אלה, חשוב להבין כי מדובר בתבניות חשיבה ההופכות במהלך השנים לאורח חיים ולהרגלים שלנו. חלקן מהוות לנו עזר וחלקן מגבילות אותנו. במאמר זה נבחן את התבניות, ונראה כיצד נוכל להתייחס אליהן בהורות.

ההסכמה הראשונה: שמירה על טוהר המילה

חשוב להבין שכוח של מלה הוא רב. "חיים ומוות ביד הלשון". מכאן, שעלינו לדבר ביושר ולומר רק מה שאנו מתכוונים אליו. לעתים, ברגע של כעס, עדיף לא להגיד מלים שלא התכוונו אליהן.

בהורות שלנו, עלינו לבחור מלים מעודדות, מלים שיאפשרו לילד להביע את דעתו ורגשותיו ללא חשש. במקרה של ילדים עם הפרעות קשב, חשוב לזכור, שהיות שהם חווים הרבה כישלונות ואכזבות, הם זקוקים מאתנו להרבה עידוד ותמיכה.

ההסכמה השנייה: אל תקחו שום דבר באופן אישי

במהלך הדרכות שהעברתי להורים בקליניקה שמעתי פעמים רבות את המשפט "הוא עושה לי דווקא." הורים חווים זלזול, אי ציות וחוסר הסכמה מצד הילד.

במקרים רבים, במיוחד ילדים עם הפרעות קשב, מתקשים למלא אחר הוראות ולציית, היות שמספר המסיחים רב, וההסחות מאוד מקשות עליהם.

למעשה, הדרך הטובה ביותר היא לשאול שאלות, לברר, ולמצוא את הדרך שבה הילד יוכל לפעול בצורה שתקדם את מערכת היחסים אתו, כדי לזכות בשיתוף פעולה.

ההסכמה השלישית: אל תניחו הנחות

בהסכמה השלישית אומר דון מיגל כי קיימת בנו נטייה להניח הנחות, וברגע שאנו עושים זאת, אנו
חווים חוסר הבנה, שבהמשך עשויה להוביל לדרמה גדולה ומיותרת.

כדי להבין היטב את אשר מתרחש בראשו של הילד, עלינו לשאול שאלות, עד שנגיע לבהירות מקסימלית. דוגמה: ילד חוזר מבית ספר כעוס מאוד.

האמא, שמעוניינת להמשיך בסדר היום שלה, פונה אליו ואומרת לו: "בוא לאכול ואחר כך תכין שיעורי בית", תוך התעלמות מוחלטת ממצב רוחו. במצב כזה, ישנו סיכוי רב שהילד לא ישתף פעולה, היות שהוא נסער מאירועים קודמים.

אם אצליח להיות מספיק רגישה ולשאול אותו למה הוא כעוס, ואתייחס לכעס שלו, הרי שהוא ישתף פעולה הרבה יותר, בזכות ההקשבה שלי והרצון שלי לעזור לו. בדרך זו, הוא ירגיש מובן ואהוב.

ההסכמה הרביעית: עשו כמיטב יכולתכם

רוב ההורים יסכימו איתי שהורות הינה סוגיה מורכבת תפקיד הדורש מאמץ רב. ישנם מצבים לא מעטים, בהם אנחנו מרגישים עייפים וטרודים ואין לנו חשק להמשיך ולעבוד אלא, שהאופציה לעצור לא קיימת. חשוב לזכור, שאנחנו עושים את הטוב ביותר שלנו, במסגרת הרגע הנתון של כאן ועכשיו.

כפי שניתן לראות, אימוץ ארבע ההסכמות יעזור לנו במילוי תפקידנו כהורים, אם נצליח לנהוג לפי הסכמות אלה.

יושרה, השתדלות, ותקשורת פתוחה מבררת שמתחשבת ומכילה את הילד, תוביל אותנו להורות טובה יותר לילדנו, במיוחד לילדים עם הפרעות קשב שזקוקים לתמיכה בלתי פוסקת, בשלבים השונים של חייהם.