אומנות העידוד

מאת ורד רחמן

"יהא לנו האומץ להיות בלתי מושלמים ולהרשות לילדינו להיות בלתי מושלמים" (דרייקוס)

עידוד הינו מרכיב חשוב ביותר בגידול ילדים. כל ילד זקוק לעידוד. למעשה, ילד לא יוכל להתפתח ולגדול וכן לפתח תחושת שייכות אם לא יזכה לעידוד. עידוד הוא המזון הרוחני, המים והדשן לגדילה וצמיחה, כמו גם מפתח להתפתחות בריאה של הילד. מטרת העידוד הינה הגברת תחושת הערך והביטחון העצמי.
כדי להבין את מושג העידוד, נחדד את המושג ערך עצמי.

מושג זה כולל בתוכו את דעותיו, השקפותיו ואמונותיו של האדם לגבי עצמו, איך הוא רואה את יכולותיו ומגבלותיו.

אנו ההורים רוצים לפתח את הביטחון העצמי של ילדינו. למעשה, אנו מבקשים לצמצם את הפער בין מי שילדנו באמת לאני האידיאלי שלו. חשוב לזכור, ככל שהפער יהיה קטן יותר, האדם יהיה בעל תחושת ערך גבוהה יותר.

עידוד בחכמה – נדרש ידע מוקדם

ככל שתחושת הערך של הילד תהיה גבוהה יותר, כך יהיה הילד זקוק לפחות התנהגות מפריעה. הוא יהיה עסוק במשימות החיים וירגיש חלק בלתי נפרד מהמעגלים החברתיים אליהם הוא שייך.

כדי לעודד, יש צורך ברגישות גבוהה, משום שמשפט שמעודד אדם אחד יכול לגרום לתוצאה הפוכה אצל אדם אחר.

ניקח דוגמה:

לפני מספר שנים פגשתי אישה מדהימה ביופיה. כמובן שהחמאתי לה. יותר מאוחר התברר לי שאותה אישה חוותה את המחמאה כפגיעה, מאחר שכאשר היתה ילדה, היא חשה כי אנשים התייחסו אך ורק להופעתה החיצונית, מה שגרם לה לפגיעה בתחושת הערך, שכן היא הרגישה שמתעלמים לחלוטין מיכולותיה האישיות האחרות.

ממקרה זה אפשר ללמוד כי היות שתפיסת העצמי שלנו היא כל כך סובייקטיבית, על האדם שרוצה לעודד להכיר את האדם אותו הוא בוחר לעודד, להקשיב לו במטרה להבין מה הצורך של האדם שלפניו, מהו הדבר אשר יעניק לאחר תחושת ערך.

קיימים מספר עקרונות חשובים שיעזרו לנו לעודד נכון.

הראשון שבהם הינו לקבל כל אדם או ילד באשר הינו. ברגע שתהיה קבלה, נוכל לנהוג בכבוד ולא לפגוע או לזלזל. בנוסף, כדאי תמיד לראות את חצי הכוס המלאה, כלומר להדגיש את החיובי, ואכן "בכל דבר חבוי יופי, אלא שלא כל אחד מסוגל להבחין בו". זו תהיה המשימה שלנו – לחפש את הטוב או היופי שבדבר.
הפרדה בין העושה למעשה אף היא חשובה. למשל: אם ילד עשה מעשה שמכעיס אותנו מאוד, אני לא אומר לו "אתה ילד רע", מכיוון שמשפט כזה גורם לילד לחשוב על עצמו בצורה שלילית.

מה אומר במקום?

אסביר לו: "המעשה שעשית היה כזה שגרם לנזק".

חשוב לזכור כי התקדמות במידה היא ברוכה. אנו חיים בחברה תחרותית ורוצים הכל כאן ועכשיו, לכן התקדמות הדרגתית שהינה בשלבים, אף היא תזכה להערכה מצדנו כלפי הילד. בדרך זו נוכל להדגיש את הדרך וההשקעה ולא רק את התוצאה.

לא פחות חשוב לזכור שמטעויות לומדים, ונגדיל לעשות אם נהווה מודל לילדינו ונראה להם שגם אנו לעתים נכשלים, כדי שיוכלו להגיד לעצמם "אז מה – אני לא מושלם!".

נקודה נוספת חשובה להורים היא לא לדרוש מעל היכולת, כמו גם להאמין ביכולת של ילדינו. חשוב מאוד להציב בפני הילד ציפייה שהיא קצת מעל היכולת שלו, כדי לאתגר אותו, אך לא גבוהה מדי כדי לא ליצור תסכול.

כדי לעודד באמת, כדי לגעת בלב, יש הכרח בחשיבה, כנות אומץ ואופטימיות.