יחד נעבור את חנוכה בשלום: עצות לטיגון נכון
מאת שני ששון
חג החנוכה, שנותן לנו ערבי חורף מאירים, הוא חג מאוד עליז, שבו אנו נוהגים להיפגש עם בני משפחה וחברים להדלקת נרות, ומאכלי החג מכילים כמויות גדולות של פחמימות ושמן – דרך בטוחה לעלייה במשקל, ולקושי רב להיפטר מאותם קילוגרמים עודפים.
קשה להימנע מאכילת סופגניות ולביבות, זה מפתה וטעים. אך יש מקום להציב לעצמך יעדים – בחרי לאכול את מאכלי החג בארוחות המשפחתיות, כחלק מאווירת החג, אך השתדלי להסתפק בסופגניה אחת ובלא יותר משתיים או שלוש לביבות.
סופגניה, כשמה כן היא – סופגת. צורת ההכנה של הסופגניה יוצרת מבנה של רשת בצקית. עקב מבנה זה נספגת כמות שמן מאוד גדולה בתהליך הטיגון.
לגבי הלביבה – שמה ניתן לה עוד מימי התנ"ך, אך היא עברה כמה שינויים במרכיביה בהשוואה ללביבות שנעשו בעבר.
לאזן את נזקי הסופגניות: לביבות אפויות עם ירקות
אז מה הופך אוכל עתיר בשמן להיות כל כך טעים ונעים עבורנו?
על פי מחקרים, ישנן כמה פונקציות המצויות בשמן שהופכות אותו להיות כל כך אהוב עלינו. דוגמא אחת לכך מוסברת בהשוואה ל"קרייבינג" (תחושת רצון עזה) לאכילת פחמימות. אכילת פחמימות תגרום לעלייה ברמות הסרטונין (מוליך עצבי שגורם לנו לתחושת התרוממות רוח), כלומר זו הדרך של הגוף שלנו להעלות את רמות הסרוטונין.
צריכת שומן נובעת גם מהנטייה האבולוציונית שלנו לשרוד. לפני עידן השפע, שומן היה רכיב חשוב בתפריט עקב הצפיפות הקלורית המצויה בו, ומי שהצליח לשים ידו ולאכול ממנו יותר, סיכוייו לרעוב היו נמוכים יותר, וסיכוייו לשרוד היו גבוהים יותר.
המנגנונים הפזיולוגיים האלו מסבירים למה כל כך קשה לנו לוותר על הסופגנייה או הלביבה במהלך החג, ולכן, גם אם בחרת לפנק את עצמך ולאכול אותן, יש דרכים לעשות זאת באופן חכם ובריא יותר:
הבעייתיות היא בחימום השמן
השמן הוא לא ה'בחור הרע' כאן, כיוון שבטמפרטורת החדר הוא מספק לנו חומצות שומן חיוניות לתפקודנו התקין. הבעייתיות עם השמן מתחילה כשאנו מחממים אותו. תהליך החימום שלו חושף את השמן לכמות חמצן גדולה המצויה באוויר, עובדה המייצרת כמות גדולה של רדיקלים חופשיים.
טגנו בסיר עמוק
ככל ששטח הפנים של השמן גדול יותר (סיר רחב על פני עמוק) כך ייחשף יותר שמן להיווצרות של רדיקלים חופשיים המזיקים לבריאותינו.
'נקודת העישון'
כעיקרון, שמן זית עדיף על שמנים אחרים, אך מבחינה קולינרית הוא אינו מתאים לסופגניות, ולכן שמן קנולה יהיה הבחירה המועדפת אחריו.
ככל שנשאיר את השמן זמן רב יותר על הגז, כך הטמפרטורה שלו תעלה ותעבור את ה-180 מעלות (שם השמן עוד יהיה במצב תקין) כאן נכנסת נקודת העישון אשר מותאמת לסוג חומצות השומן המצויות בשמן. לדוגמא, שמן קנולה ושמן סויה הם שמנים שבהם חומצת השומן העיקרית היא לינולאית, אך שמן הקנולה עדיף על הסויה. בחומצת שומן זו יש שלושה קשרים כפולים לעומת שמן זית המכיל ברובו חומצת שומן עם קשר כפול אחד- אפיון ההופך את שמן הזית להיות יציב יותר בחימום ועם סיכון נמוך יותר להישרף.
החליפו שמן עוד לפני שהוא נשרף
בעקבות הסיכון לכך שהשמן יישרף תוך כדי תהליך הבישול, יש להחליף את השמן מידי שני מחזורי טיגון. איך נדע שהשמן כבר סיים את תפקידו? נראה שינוי בצבע, במרקם ואף עשן או קצף, היוצא כתוצאה מתהליך ההרתחה שלו. המזון המטוגן ייהפך כהה יותר מטיגון לטיגון, מה שגם עשוי להעיד על שמן שעבר זמנו. כמו כן, אין לחכות לתהליכים אלו, אלא להימנע מהם לכתחילה.
קצרו את משך הטיגון
הגיעו מהר לטמפרטורה גבוהה יחסית, וכך תקצרו את משך הטיגון: זמן הטיגון משפיע גם-כן עליכם. בתחילת תהליך הטיגון רק החלק החיצוני של המזון יספוג את השמן, ואילו תוך-המזון יתחמם על ידי תהליך של הולכת חום. ככל שנמתין יותר ונחשוף את המזון לשמן לזמן ממושך יותר, כך הוא ייספג בכמות גדולה יותר אל תוך המזון. לכן כדאי להגיע לטמפרטורה גבוהה יחסית מהר, וכך תהליך הטיגון יהיה קצר יותר.
הכותבת היא דיאטנית קלינית B.SC בסטודיו סי, הרשת הנשית המובילה בישראל לעיצוב, לחיטוב, לכושר ולהרזיה www.studioc.co.il 5045 *
תגובות
יחד נעבור את חנוכה בשלום: עצות לטיגון נכון — אין תגובות
HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>