מה שצריך לדעת על זירוז לידה

ההריון שלך הגיע לשבוע ה-40 ואולי אף לשבוע ה-41 או 42 אך אין שום רמז ללידה מתקרבת – לא צירים, לא ירידת מים ולא יציאה של הפקק הרירי.

למעשה, מועד הלידה הוא בין שבוע 37 לשבוע 42 להריון. אצל רוב ההריוניות מתפתחת הלידה באופן טבעי וספונטני, אבל ישנם מקרים שבהם לא מתקיימים סימנים ברורים להתפתחות הלידה, ואז נוצר צורך בהתערבות.

התערבות להקדמת הלידה הדורשת זירוז לידה נובעת מסיבות שונות כגון: הערכת משקל גבוהה של העובר, סכרת הריון, חשש להתפתחות רעלת הריון, גיל ההריון של האישה, הריון מרובה עוברים, מיעוט מי שפיר, היפרדות שיליה, עיכוב גדילה תוך רחמי ועוד. רק רופא רשאי להחליט האם לבצע זירוז לידה.

שיטות רפואיות לזירוז לידה

שיטות לזירוז לידה כוללות שיטות תרופתיות ושיטות מכניות, ולעתים מבצעים שילוב של שני סוגים.

קטטר בלוני

קטטר בלוני הוא שיטה שמטרתה ליצור לחץ על צוואר הרחם. הלחץ מעורר הפרשה של פרוסטגלנדינים, המעודדים פתיחה של הצוואר ומחיקה שלו.

ההליך כולל ניפוח של בלון הנמצא בקצה הקטטר באמצעות נוזל מיימי , לרוב הבלון נפלט באופן עצמוני לאחר 12 שעות ובמידה שלא, הרופא יוצאי אותו לאחר 24 שעות לכל המאוחר.

שיטה זו יכולה לגרום לחוסר נוחות אצל האישה אבל אינה מגבילה אותה מבחינת תנועה. מדובר בשיטה בטוחה ויעילה. סיבוכים אפשריים הם ירידת מים, דימום או היפוך העובר.

סטריפינג

סטריפינג היא פעולה המבוצעת על-ידי הרופא, והיא אפשרית רק לאחר שיש פתיחה מסוימת של הצוואר.

בשיטה זו הרופא מכינס אצבע לנרתיק, ובתנועות סיבוביות מבצע הפרדה של קרומי השק מעובי דפנות הרחם. פעולה זו גורמת לשחרור של אנדוגניים הנקראים פרוסטגלנדינים טבעיים, המובילים להבשלת צוואר הרחם ולצירים שיקדמו את תהליך הלידה.

פעולה זו אינה כואבת, אבל יכולה ליצור חוסר נוחות. אף זו שיטה יעילה והסכנה היא סיכון יתר לדימום.

פיטוצין

תרופה הניתנת דרך עירוי, תרופה זו מחקה את הפעילות של האוקסיטוצין, החומר הטבעי שגורם להתכווצויות הרחם. היא ניתנת בחדר הלידה, תחת בקרת ניטור העובר.

שיטה זו יעילה כאשר יש הבשלה של צוואר הרחם, כלומר יש מחיקה ופתיחה של צוואר הרחם אבל עדין אין צירים. הסיבוך העיקרי של שיטה זו הוא עלייה בסיכון של קרע של הרחם בעיקר בנשים עם הריון מרובה עוברים, שעברו בעבר ניתוח קיסרי או נשים ולדניות.

פרוסטגלנדין

תרופה המגיעה בצורת ג'ל, טבליות או תכשיר, המשחררת חומר בצורה מבוקרת, המוחדר קרוב לצוואר הרחם. הפרוסטגלנדין שהוא חומר ממשפחת ההורמונים המצוי ברקמות הגוף, גורמים להתכווצויות הרחם ומסייעים בהכנת הרחם ללידה. בזמן הלידה הם מרככים את צוואר הרחם ומקדמים את המחיקה והפתיחה שלו. תופעת הלוואי שלו הוא יצירת צירים תכופים וכואבים. עם זאת התרופה נמצאת כיעילה. והסיכון הוא יתר גירוי של הרחם  להתכווציות שעלול להביא לשינויים בניטור העובר.

לכל אישה נקבע אמצעי הזירוז המתאים למצב ההריון, למצבה הבריאותי ולהריונות קודמים.